אסתי קינן, ארמונד סבח, אורן פריד

צביה

לדף המוסיקה הראשי »

.

"התוכנית והאלבום הראשונים של הטריו מציגים בפעם הראשונה רפרטוארים מוסיקליים שונים שבפי יהודי מרוקו, שעד עתה הוצגו במנותק זה מזה: שירת הנשים הספרדיות מצפון מרוקו בלשונן (חכיתיה, הלאדינו של יהודי צפון מרוקו), שירה בערבית יהודית מרוקאית, השירה הליטורגית של יהודי מרוקו והשירה האנדלוסית הקלאסית בעברית, המוצאת את ביטויה העיקרי בשירת הבקשות המתקיימות באשמורות הבוקר של השבתות החורפיות.

עטיפת התקליט צביה
עטיפת התקליט "צביה"

מבלי לנסות להיות "אותנטיים" במובן של חיקוי מושלם של הביצועים המקוריים של הקטעים המיוצגים בתקליטור, מצליחים חברי השלישייה להחיות באופן משכנע את האווירה המשותפת האופפת את כל הרפרטוארים הללו.

מניין האווירה המשותפת הזאת? ראשית ישנם המקצבים המיוחדים, העוברים כחוט השני בין קטעי הרפרטוארים שלכאורה שונים. בין אם קבועים או חופשיים, המקצבים של המוסיקה המרוקאית מתאפיינים על ידי סינקופות המתעתעות את אזני המאזינים ולא חדלות להפתיעם. קטעים שבמקור הם לכאורה חופשיים במקצב שלהם מקבלים פרשנות חדשה. כך מתגלים הרבדים הקצביים החבויים בביצועים המסורתיים של רומנסות ספרדיות בגירסתן המרוקאית (למשל שיר מס' 6) או של פיוטים מהתפילה (למשל שיר מס' 9).

נוסף למקצב, עולים מן התקליטור הזה הקווים המקבילים של מנגינות מהרפרטוארים השונים, הקבלה הנובעת מהסתמכות על מערכות מודאליות משותפות לשירת קודש וחול, לשירת הנשים והגברים ולמוסיקה הכלית והקולית של יהודי מרוקו.

גורם סגנוני נוסף הבא לידי ביטוי כאן הוא הרב-קוליות המאולתרת (למשל שיר מס' 3 ושיר מס' 8), האופיינית לרבדים השונים של המוסיקה .המרוקאית, בין אם בסגנונות העירוניים המלומדים או במוסיקה ממוצא ברברי כפרי.

תקליטור זה מהווה תרומה לחשיפתה ולהפצתה של הרבגוניות המרשימה של מסורות המוסיקה של יהודי מרוקו. במקביל, נחשפים היסודות המשותפים החבויים עמוק בתת התודעה המוסיקלי של רוב יוצאי המאגרב היהודיים. ולא מיותר לציין כאן, שהיסודות הללו משותפים למוסיקה של היהודים והמוסלמים במרוקו כאחד".

פרופסור אדוין סרוסי